יושבים בבית / שלומי פרלמוטר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

בבית, זמן קורונה. באופן מוזר ומסתורי יצא (לדיני ולי, כמנחי הקבוצה) שבחרנו ללמוד השנה דווקא את הנושא 'בית', בבית המדרש הירושלמי של אלול.
ובאמת מתחילת השנה סיפרנו וצילמנו את קורות בתינו, ולמדנו מקרא וגמרא ומקורות יהודיים מרתקים על בית, על מגדלים ואוהלים ומערות, על סוכה כבית ארעי, על חדרי הבית וקירות מצורעים, על שערים קפקאיים וחלונות ביאליקאיים, על גגות ומרפסות (כי כל בית צריך מרפסת, אם לא מאיפה הגבר ילך לאיבוד, או לשיר עם השכנים?) ולמדנו על שכנים שרצו לעשות מחיצות בחצר, ועל תנינים עם שבעה ראשים המזיקים ללימוד בבית המדרש, ועל בית היתומים של קורצ'אק והגותו, ועל בית סוהר, ושמענו מרצים אורחים על בתים בספרות ושירה והגות… ואז הגיעה הקורונה.
בדיוק לפני שעברנו לנושא 'הבית הלאומי' הגיעה המגפה העולמית הזאת אל פתח ביתנו, ביתנו הלאומי והפרטי, והכריחה את כולנו להתנסות בחיי בית אינטנסיביים, הלכה למעשה, להתבודד בבית, איש איש בחדריו, גם אם הלב בשיחה ערה עם המשפחה והחברים, עם העם והעולם כולו, בעודנו משאירים מהמשך הלימוד המשותף רק זים-זום קלוש שנשמע מרחוק…
אז בהיותי יושב כמו כולכם בבית, אני ממשיך את הלימוד וההתבוננות הרפלקטיבית, גם כשבית המדרש בהמתנה, או ב'זום'. הרי כפי שלמדנו מלאה גולדברג, לימוד טוב בא לפקוח את עינינו לממדים של 'מבט וחלון וראי', כשהמבט על הטקסט הוא ניסיון להבין, לפרש, להעריך, למצוא בו משמעות, ה'חלון' הוא פתיחה של עוד אפשרויות מתוך התבוננות החוצה, השוואה לטקסטים אחרים שמשוחחים איתו ולקונ-טקסט הגותי והיסטורי רחב יותר, וחלק ה'ראי' הוא המבט הרפלקטיבי על עצמנו, על עצמי. אז הפניתי אל עצמי שאלות על החיים בבית, ועניתי מהזויות של כל ארבעת הבנים, והוספתי עוד הרהור סקרני, מה אני מגלה בזמן הזה עלי, על ערכי ובחירותי, על אישיותי ועל חיי. במה אני ממוקד, ואיך נראה סדר היום והתודעה שלי? יש שאלות על הגוף והנפש, יש על הרוח והמשמעות, ויש על המצברוח…, יש שאלות על האני הפרטי מאוד ויש שאלות כלליות על יחסי לצרות העם והאנושות, במעגלים של אחריות ושותפות, יש על הפרנסה ויש על חסמים ליצירה ויש על קשרי המשפחה והחברים, יש ויש.
איזה שאלות 'מבט וחלון וראי' אתם עצמכם פותחים ושואלים בתקופת הבית? מה אתם רואים ומבינים ב'טקסט'  הקיומי שלפניכם, בתקופת הקורונה הזו? איך 'הטקסט' פוגש אתכם, ומה המסר שאתם 'קוראים' בו, מתחתיו ובין דפי קירותיו? ועכשיו רואים את האופק המתקרב של יציאה מהבית, הגענו ליום העצמאות…
אז לכבוד חגיגת 'הבית הלאומי', הלוואי שנדע לשאול ולענות לעצמנו בכנות גם על 'הבית המשותף' הזה, באהבת ישראל גדולה יחד עם נכונות לביקורת עצמית, לשאלות פוריות, לקשב ולשיחה. מאחל שיהיה חג עצמאות שמח, ושנחזור לאלול בהקדם, בריאים ושלמים ומלאי מרץ, תובנות ויוזמות לעתיד! 

שלומי פרלמוטר
מנחה בית מדרש מרכזי

אייר תש"פ | אפריל 2020

Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

כתיבת תגובה

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: צוות אלול
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום, כבית מדרש ללימוד משותף דתי-חילוני, בית מדרש שעוסק הרבה במחלוקות ובדרכים נכונות ופסולות של דיאלוג, אני רוצה את עזרתכם בלהבין משהו לקראת שיעור שאני מכינה. אני מדברת על הסיפור התלמודי המפורסם על המפגש בין רבי יוחנן וריש לקיש (בבלי בבא מציעא, דף פ"ד ע"א): מה יש לרבי יוחנן כל כך להיעלב? כל כך להתעצבן? ריש לקיש קיבל העלבה הרבה יותר חמורה בכך שרבי יוחנן הזכיר לו את ימיו כשודד והתייחס אליו כרבי של שודדים. מה יש לרבי יוחנן כל כך לכעוס, לגרום למותו של ריש לקיש, להתעלם מתחנוני אחותו? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם בעניין. תודה, שירה.

לקריאה »

שאלה: שלום לכם בית מדרש אלול. אני שומעת עליכם דברים מאוד טובים מחברה שלי שלומדת אצלכם, ולכן אשמח לעצתכם. אני לומדת עכשיו 'ליווי רוחני' של חולים, תחום חדש יחסית בארץ. הייתי מעוניינת להוסיף למפגשי השיחה והתמיכה עם החולים גם סיפורים ממורשתנו היהודית. האם תוכלו להמליץ לי על משהו? בברכה, והמשיכו בדרככם זו! איילת סבו-עמר, חיפה

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.