עבריינים ובריונים 1

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

מבוא: מה הוא מקומם של עבריינים בחברה שאמורה להיות מבוססת על מוסר וצדק? כיצד יש להתייחס אליהם? 

קהל יעד: מבוגרים

שאלת פתיחה: האם ניתן לשקם עבריינים? ואם כן, מהם התנאים לכך? 

מקור מספר 1

על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים. 

(מתוך תפילת 'כל נדרי' ביום כיפור)

שאלות: 

  1. איך אתם מבינים את הקטע הזה בתפילה הפותחת את יום כיפור?
  2. האם כל אדם נמצא יכול להפוך לעבריין?

מקור מספר 2

אסור לנו להפריד ולפרר. אסור לנו לומר: זה שלנו ואנו דואגים עליו, וזהו לא שלנו. כשנעסוק לפעמים בפרטים בודאי נַפְלֶה בין איש לאיש ובין סיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מתרוממים אל התוכן היסודי הכולל הכל, אין אנו רשאים להבדיל בו בין טובים לרעים. ועל דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מוכרחים להתפלל עם העבריינים. 

(אגרות הראי"ה, חלק ב, עמ' קעב)

שאלות: 

  1. מה מוסיפים דברי הרב קוק להבנת התפילה?
  2. מדוע אין אנו רשאים להבדיל בין טובים ורעים לפי דעתו?
  3. האם אתם מסכימים איתו?

מקור מספר 3

אדוני השופט

פעם ראיתי מרפסת בלי אור, 

טיפסתי אליה לאורך צינור, 

רציתי רק לבדוק את מצב המנורה – לפתע מי מופיע? המשטרה. 

אדוני השופט! אדוני השופט! 

זאת האמת וכל האמת, 

אז למה אתה לי בית סוהר רושם? 

אינני אשם, אינני אשם. 

לגברת אחת באוטובוס 

פיניתי מקום מתוך נימוס, 

אבל מרוב צפיפות ומחנק – 

הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק. 

אדוני השופט! אדוני השופט! 

זאת האמת וכל האמת, 

אז למה אתה לי בית סוהר רושם? 

אינני אשם, אינני אשם. 

יום אחד פוגש אני בתייר 

שרצה להשקיע באיזה דבר, 

אז מכרתי לו בית שלא היה שלי – 

כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי. 

אדוני השופט… 

היה לי שכן נורא ואיום 

שלא רצה לחיות איתי בשלום, 

כשחטבתי עצים, 

בא פתאום המסכן 

והכניס את הראש מתחת לגרזן. 

אדוני השופט… 

אדוני השופט, אל תהיה כזה מין… 

למה באדם אתה לא מאמין? 

רק לא בית סוהר, למען השם – 

אינני אשם, אינני אשם. 

חיים חפר



שאלה

  1. מדוע הדובר אינו אשם לפי טענתו?

מקור מספר 4

בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיוּ בַּרְיוֹנִים, וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רַ' מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ.

אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מָה דַּעְתְּךָ (על בסיס מה אתה מבקש שימותו?), מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים" (תהילים קד, לה)? – וְכִי כָּתוּב "חוֹטְאִים"? "חֲטָאִים" כָּתוּב;

וְעוֹד, הַשְׁפֵּל לְסוֹף הַמִּקְרָא (המשך לסוף הפסוק): "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם" (שם) – כֵּיוָן שֶׁיִתַּמּוּ חֲטָאִים – וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. אֶלָּא בַּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה – "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם"!

בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים (התפלל למענם) וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

( על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י, ע"א)

שאלות:

  1. למה רבי מאיר מתפלל על הבריונים שימותו?
  2. ברוריה מסתמכת על פסוק מתהלים: "יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם". איך היא מפרשת את הפסוק ומה היא לומדת ממנו?
  3. מי יותר אופטימי ביחס ליכולת של הבריונים להשתנות: רבי מאיר או ברוריה? מי יותר ריאליסטי, לדעתכם?
  4. למה חזרו הבריונים בתשובה?
Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: צוות אלול
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום, אנחנו קבוצת אומנים המשתפים פעולה למען שלום ישראלי–פלסטיני ויהודי-ערבי, והחלטנו לחקור ארגוני שלום דיאלוג והידברות שמחוץ למעגל המוכר לנו. קיבלנו עלכם המלצה חמה, כאירגון המציע דרכים מקוריות למפגש בין חילוניים ודתיים, ונשמח לשמוע מה תוכלו לתרום לנו מניסיונכם.

לקריאה »

שאלה: שלום, אני רבקה מקבוצת הסטודנטים לאמנות שלמדו השבוע עם מנחה מאלול. רוצים להודות לכם, היה מאוד מעניין ורלוונטי לאומנים הצעירים, ולבקש הרחבות שנוכל לשלוח להם (המנחה רמז לכל-מיני כיוונים…). אז אפשר עוד כמה מילים ממכם על הקשר בין רשב'י לעולם האמנות והיצירה המודרני? מלכתחילה לא הייתי מעלה זאת על דעתי, היה נראה לי שאלה עולמות שונים לגמרי, אבל השיחה פתחה לכולנו את התיאבון… תודה, רבקה

לקריאה »

שאלה: שלום למרכז להתחדשות יהודית 'אלול'! שמי אלי פרוינד, סטודנט להיסטוריה, וקראתי לאחרונה כמה מאמרים של אחד העם בקובץ 'על פרשת דרכים'. אני די מזדהה עם דבריו וניתוחיו (נראה לי שאתם ממש מממשים את דרכו ושאיפותיו, לא? תקנו אותי אם אני טועה). יחד עם זאת אני מעריך לא פחות הוגים ומנהיגים ציוניים אחרים, שהובילו זרמים שנחשבים מנוגדים ואף סותרים ממש לזרם 'הציונות הרוחנית-תרבותית' של אחד העם. כ'מרכז להתחדשות יהודית' אשמח לשמוע מה דעתכם, האם הרצל ו'הציונות המדינית' נמצא בניגוד עקרוני ובסתירה מובהקת לאחד העם? או אולי אלה רק הבדלי דגשים בתנועה משותפת? האם משה לילינבלום או אוסישקין ורופין ו'הציונות המעשית' בה דגלו הם בניגוד חזיתי לאחד העם ? והציונות הדתית? והציונות הסוציאליסטית? והציונות הלאומית הרויזיוניסטית? עד כמה הזרמים האלה ממש סותרים אחד את השני ? ממתין לתשובתכם, תודה.

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.