שאלה: הי, שמי ירון כהן, מקדימה, אני מחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה ושמעתי מחבר על בית מדרש אלול, שבאמת מאוד מסקרן אותי להכיר, ואולי אפילו ללמוד בו. אני חילוני, וחשוב לי שלא תהיה אווירה של 'הדתה' במפגשים כמו שלכם, שגם חילוניים כמוני יוכלו להרגיש 'בבית'. האם זה אפשרי? האם הדתיים לא נותנים את הטון ומגדירים את הסגנון? אשמח לדעת איך נראה יום לימוד בבית המדרש, סתם דוגמה מהשבוע למשל. (רק לקבל מושג: אצלכם הנשים לומדות יחד עם גברים? גם נשים אורתודוכסיות וגברים דתיים אורתודוכסים? זה נחשב צנוע מספיק עבורם? מה בכלל היחס לשוויון האישה בבית המדרש שלכם?)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

תשובה:

שלום ירון, שמחים על השאלה. נראה שאתה מאוד נמשך ללימוד המקורות היהודיים המסורתיים, ויחד עם זאת בתור חילוני מודע ועקרוני אתה רגיש לאיבוד מעמדך וזכויותיך השוות, חושש מה יהיה במפגש עם הדתיים, ודואג מיחסם לערכים שחשובים לך כליברל, כמו עקרונות סובלנות, כבוד ושוויון לחילוניים ולדרכם, שוויון האישה, וכדומה. 

יודע מה? כפי שביקשת, ניתן לך להתרשם דרך תיאור בית המדרש המרכזי, שאמנם הוא רק אחד ממגוון בתי מדרש מסוגים שונים ו'קהילות לומדות' שאלול מקיים. אז הנה הדווגמה שביקשת, להתרשמותך החופשית:

היום למדנו בבית המדרש, כארבע שעות בזום. התחלנו בפן אישי, סיפור על דמות משמעותית בחיי, שהלומדים מספרים לקבוצה, כל פעם לומד אחר בתורנות שבועית, וזה משלים לימוד שבועי על דמויות חכמים מהתלמוד במסכת סנהדרין, אותה אנחנו לומדים השנה. 

היום התפתחה שיחת בוקר בעקבות סיפור של מישהי על דמות משמעותית בחייה, דמות מאוד פתוחה ומכילה וסובלנית, וזה הוביל לדיון ער על חינוך משותף ומפגשים והתקרבות בין אוכלוסיות ותרבויות  שונות -איך ערכי הסובלנות והפתיחות מוסיפים לחיינו, ומה תורם לנו העושר של המפגשים והעניין והשלום בקשר שאנחנו יוצרים עם 'אחרים מאיתנו', אבל מצד שני מה הקירבה הזאת עלולה לסכן ולטשטש דברים שמאוד יקרים לנו, איך אנחנו גם עלולים להפסיד בגללה ולא רק להרוויח, כמו התבוללות ואבדן זהות ושייכות ושורשים עצמיים משלנו וכד'. זה נראה ממש קשור לשאלה ששאלת כאן, לדאגה שלך כחילוני שפוחד מ'הדתה'.

ונזרקו סיפורים , הרבה דוגמאות שאנשים נתנו על קשר עם חרדים וקשר עם לא יהודים בתפוצות, וקשר עם ערבים, וכו'. סיפורים מרתקים. למשל מישהי סיפרה על שכנים שלה, חילוניים אידאולוגיים ופעילי הפרדת דת ומדינה, שביתם חזרה בתשובה לחרדיות, ומה זה גרם בבית. מישהי אחרת סיפרה על חברים שלה פעילים בשותפות יהודית ערבית לקידום שלום ושוויון וסובלנות, שהבת שלהם התקשרה בזוגיות רומנטית עם בחור ערבי שהכירה במפגשים, וכמה הדבר עבר את גבול הכוונות של הוריה שמאוד הסתייגו מכך. 

עלתה שאלה לגבי בתי ספר מעורבים דתיים וחילוניים יחדיו, האם זה טוב או לא כל כך טוב, מי חושש מזה יותר, ומה המטרה של זה: רק הכירות הדדית ולגיטימציה לשוני? או פיתוח שיחה והקשבה סובלנית ואוהדת אחד לשני, במטרה ליצור שותפויות חזקות יותר בכל מיני אופנים? או לעודד בעתיד שותפות שלימה שלמעשה תחליף את הזהויות הקודמות הנפרדות? למשל בתי ספר משותפים לדתיים וחילוניים, כדי לחזק את המכנה המשותף היהודי ציוני, או בתי ספר דו לשוניים שמטרתם זהות ותרבות ישראלית משותפת ליהודים וערבים, או בתי ספר 'כלליים' בהם לומדים יהודים בחינך בתפוצות, למען שותפות בזהות אמריקאית ליהודים ולא יהודים בארה'ב, וכדומה. מה היתרונות ומה המחירים של מגמות שיתוף כזה? 

והדיון המשיך לגבי בית מדרש אלול בעצמו, ומה המטרה שלו בעצם: האם דיאלוג 'רב תרבותי' של כבוד וסובלנות הדדית, ובעיקר הכירות עם 'האחר', דיאלוג הכירות בין הקצוות הרעיוניים והאמוניים? או שיש כאן פרוייקט היסטורי של מיזוג, שותפות עומק יהודית ציונית, שתלך ותעמעם את הקצוות האידיאולוגיים כדי ליצור כאן לאורך זמן מרכז משותף וזהות ותרבות יהודית משותפת?

ואז פנינו ללימוד הגמרא. 

למדנו כבכול שבוע פרק במסכת סנהדרין בתלמוד, הפעם פרק ה' על דיני עדים במשפט, ואיך חוקרים את העדים, וההבדלים בין חקירה ובדיקה, ועומק החקירה הסביר (הידעת שיוחנן בן זכאי היה שואל ובודק את זכרונם של העדים 'בעוקצי תאנים'? כלומר איך בדיוק נראו פירות התאנה בזירת הרצח עליו העידו) ונגענו בדברי המשנה בכלמיני ביטויים של חכמה אנושית ומשפטית שקשורה לזה. כבכל לימוד בבית המדרש, הדיון התלמודי של חז'ל מהדהד לאנשים בכיוונים שונים ומעלה אסוציאיות שונות. לאחת הלומדות, שהיא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מנוסה הדיונים על חקירת העדים הזכירה טכניקות של שיחה טובה עם ילדים שעברו טראומה, והשיטות השונות לחבר אותם לזיכרון של 'מה היה' ומה אתה זוכר, בלי לכוון ולעוות את הזיכרון בשאלות מנחות יותר מדי. לתלמיד אחר בקבוצה השדה האסוציאטיבי היה השדה המדעי, וחקירת העדים בבית הדין הזכירה לו עדויות מאשרות או מפריכות בניסוי מדעי. האם אפשר בכלל להגיע לידיעת האמת, לאשר או להפריך עדות באופן סופי ובטוח? הוא הזכיר את המחלוקת העמוקה בעניין זה בין הפילוסופים של המדע, למשל בין קרל פופר להוליזם הספקני של דוהם וקוויין. בין הביטחון ביכולת המדע להשתמש בעדויות הניסויים המדעיים כדי להגיע לידע בטוח, לפחות על דרך השלילה, כלומר מה הופרך סופית בניסוי (תאוריית ההינתנות להפרכה, של קרל פופר), ובין הגישה הפוסט מודרנית (הוליזם-פרגמטיזם) שאינה מאמינה ביכולת של המדע להגיע לידע בטוח כלשהו, מכיוון שכל ניסוי מדעי נשען על אינסוף תת-השערות, שאין לדעת מה אומרת לנו התוצאה של הניסוי, איזו מאותן תת השערות והנחות נמצאת מאושרת או מופרכת. 

 ואז עלתה גם השאלה הצפויה: רגע, מדוע חוקרים רק עדים ולא עדות? מדוע נשים פסולות עד היום לעדות בבתי הדין הרבניים, ובטח פסולות להיות רבניות ושופטות וכו'… ועלו הרבה אסוציאציות ומחשבות שונות לגבי העולם האורתודוכסי העכשווי ויחסו לשיוויון, לחירות, לשינוי, ולגבי מעמד האישה ביהדות.

בשלב הזה התחלקנו לחברותות נפרדות, ולמדנו שני מאמרים בני זמננו על מעמד האישה ועל 'נשים פסולות לעדות', דבר שבטח היה מעניין גם אותך להשמיע עליו דעתך, ולשמוע עליו את דעות המשתתפים והמשתתפות, שרובן אגב מגדירות עצמן 'אורתודוכסיות' ושומרות הלכה. 

זה היה מאמר על 'נשים פסולות לעדות' שכתבו אורתודוכסיות דתיות שלומדות עכשיו להיות יועצות הלכה ברבנות. ולצד המאמר הזה, עם הפניות לסיבות שונות לפסילה הזאת בספרות ההלכתית, בתלמוד וברמב'ם ובשולחן ערוך ועוד, הוספנו עוד התייחסות במאמר מהפכני של פרופ' ישעיהו לייבוביץ', שבו הוא טען, כיהודי דתי אורתודוכסי ושומר מצוות, שאין רלוונטיות לכל ההלכות בנושא האישה ומעמדה, כי תוכן המושג 'אישה' שהחכמים והפוסקים הכירו כל ההיסטוריה , פשוט שונה לחלוטין מתוכן המושג 'אישה' בימינו לאחר מהפיכת השוויון הפמיניסטי המודרני, ולכן זה פשוט דיבור על 'יצור' ממין אחר לגמרי, שכל הפסיקות הרודמות בהלכה אינן מתייחסות אליו כלל!

לזה הוא קרא 'מטא-הלכה' לעומת פסיקה רגילה על פי תקדימים ב'הלכה' הרגילה.

 בשלב הזה חזרנו מהחברותות שוב למעגל, ל'אסיף' משותף של כולם, והפעם כתבנו בצ'אט כל אחד משפט אחד של יחסו ללימוד שהיה ומה הוא מרגיש כלפיו. מהמשפטים יצאנו להרחבת דיבור אישי על הנושא, ולשאלות שהועלו כלפי התורה וההלכה, וגבולות הגמישות וההישתנות שלה.

הייתה שיחה מאוד מאוד מעניינת.

כדאי רק לציין שבפעם הזאת לא למדנו אגדות על חכם תלמודי ספציפי, זה יחכה לפעם הבאה, וכמו כן חשוב שתדע שמדי פעם יש עוד אלמנט יצירתי של יזמות, אמנות ומדרש אישי לתוך החיים, אלמנט שמצטרף לשני האלמנטים המרכזיים שהזכרנו, לימוד מקורות, ומפגש דיאלוגי.

ירון, לא יודעים אם הגברנו את סקרנותך או כיבינו אותה דוקא, מקווים שזה מה שאתה מחפש, ובכל אופן אתה מוזמן תמיד להתנסות, לקבל ולתת משלך ללימוד ולשיחות.

כל טוב, ולהתראות

צוות אלול ובית המדרש

Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

כתיבת תגובה

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: שלומי פרלמוטר
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום, אנחנו קבוצת אומנים המשתפים פעולה למען שלום ישראלי–פלסטיני ויהודי-ערבי, והחלטנו לחקור ארגוני שלום דיאלוג והידברות שמחוץ למעגל המוכר לנו. קיבלנו עלכם המלצה חמה, כאירגון המציע דרכים מקוריות למפגש בין חילוניים ודתיים, ונשמח לשמוע מה תוכלו לתרום לנו מניסיונכם.

לקריאה »

שאלה: שלום, אני רבקה מקבוצת הסטודנטים לאמנות שלמדו השבוע עם מנחה מאלול. רוצים להודות לכם, היה מאוד מעניין ורלוונטי לאומנים הצעירים, ולבקש הרחבות שנוכל לשלוח להם (המנחה רמז לכל-מיני כיוונים…). אז אפשר עוד כמה מילים ממכם על הקשר בין רשב'י לעולם האמנות והיצירה המודרני? מלכתחילה לא הייתי מעלה זאת על דעתי, היה נראה לי שאלה עולמות שונים לגמרי, אבל השיחה פתחה לכולנו את התיאבון… תודה, רבקה

לקריאה »

שאלה: שלום למרכז להתחדשות יהודית 'אלול'! שמי אלי פרוינד, סטודנט להיסטוריה, וקראתי לאחרונה כמה מאמרים של אחד העם בקובץ 'על פרשת דרכים'. אני די מזדהה עם דבריו וניתוחיו (נראה לי שאתם ממש מממשים את דרכו ושאיפותיו, לא? תקנו אותי אם אני טועה). יחד עם זאת אני מעריך לא פחות הוגים ומנהיגים ציוניים אחרים, שהובילו זרמים שנחשבים מנוגדים ואף סותרים ממש לזרם 'הציונות הרוחנית-תרבותית' של אחד העם. כ'מרכז להתחדשות יהודית' אשמח לשמוע מה דעתכם, האם הרצל ו'הציונות המדינית' נמצא בניגוד עקרוני ובסתירה מובהקת לאחד העם? או אולי אלה רק הבדלי דגשים בתנועה משותפת? האם משה לילינבלום או אוסישקין ורופין ו'הציונות המעשית' בה דגלו הם בניגוד חזיתי לאחד העם ? והציונות הדתית? והציונות הסוציאליסטית? והציונות הלאומית הרויזיוניסטית? עד כמה הזרמים האלה ממש סותרים אחד את השני ? ממתין לתשובתכם, תודה.

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.