שאלה: שמי מנחם אורן, מנהל בית אבות 'הזהב' בבאר שבע. היה לי קשר עם בית מדרש אלול בעבר, והבנתי שיש לכם 'קהילות לומדות' ברחבי הארץ, לא רק במרכז בירושלים. אני רוצה לשאול על אפשרות לפתוח אצלנו קבוצת לימוד מקורות יהודיים, בהנחייתכם, ונראה לי שיש לכך ייתכנות יפה. אוסיף בהזדמנות עוד משהו שמטריד אותי, ונראה אם הוא נוגע לכם איכשהו (כבר למדתי בחיי שכדאי לשתף במחשבות, בבחינת 'שלח לחמך', ולפעמים נפתחים שערים וחיבורים שלא פיללת). זה נוגע לקשרים בין שוכני מוסדות הגיל השלישי ובין גילאים אחרים בחברה שלנו: יש לי ארבעה ילדים, שניים בתיכון ושניים ביסודי, ואני נותן דעתי על כך שמערכת החינוך בבית הספר הישראלי לא מוצאת לנכון להפגיש בין הילדים לבין דור הזקנים המלא כרימון שאני פוגש בבית האבות. כאילו שני 'עמים' שונים חיים ללא אינטראקציה ביניהם, וזה חבל מאוד. נראה לי שארגוני תרבות, חינוך והתחדשות יהודית כמו שלכם יכולים אולי להציע משהו בכיוון זה… תודה, מנחם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

תשובה:

מנחם שלום וברכה! קודם כל לגבי הבקשה שלך לפתוח קבוצה בבית האבות, אנחנו אכן פותחים קבוצות לומדות כאלה, בהתאם לתנאים מסוימים. זה דורש בדיקה בינינו של הבקשה והצרכים, כמות המתעניינים, והסדרי התשלום. נהיה בקשר.

ולגבי התהיות שלך ותחושת הצורך בקשר משמעותי בין הדורות בחברה הישראלית, זה אכן 'שלח לחמך' ממש בזמן ובמקום הנכון! אנחנו שותפים לגמרי לרעיון שלך, וכמי שרואים את עצמנו 'חממת יזמות', ו'חממת תרבות וחינוך יהודי' אנחנו גם התחלנו בפיתוח הכיוון הזה, עדיין ברמה עוברית. 

נצרף פה דברים שהצגנו בכנס התחדשות בחינוך. ייתכן שהיוזמה הזאת תדבר אל ליבך, וכמובן אפשר וראוי לפתח אותה, ולהביא למימושה בבית אבות, לא פחות מבית הספר. נשמח לשמוע מה דעתך ואם אפשרית התאמת התכנית או חלקים ממנה לבית האבות. נוסיף ונאמר, שהרעיון מקבל היום יותר ויותר אפשרויות יישום ב'זום' ובתקשורת מקוונת, ואפשר להוסיף ולפתח בכיוונים אלה:

'חכמת חיים' – הצעה לשילוב הגיל השלישי בבית הספר

יש לנו רעיון להתחדשות משמעותית בבתי ספר בארץ, בשילוב עם פרויקט לאומי של 'חינוך מבוגרים': ליצור חדרי 'חכמת חיים' בתוך בית הספר, מקומות שיגיעו אליהם גמלאים (בשמותיהם המגוונים: זקנים, ותיקים, מבוגרים, פנסיונרים, הגיל השלישי). זאת קבוצת גיל שהולכת וגדלה בהתמדה, בישראל ובכל העולם, שתוחלת חייה מתארכת לשמחתנו, אבל אין מספיק מחשבה איך לשלב את האוצר האנושי הזה, עם הניסיון וחכמת החיים, הפנאי והרצון הטוב באופן שיתרום גם להם וגם לחברה כולה. לפי דעתנו זה בזבוז משווע של איכויות אנושיות מופלאות. אפשר לחשוב על פיתרון בדמות 'מועדון חכמת חיים' בבית הספר (שם אחר: עייצעס, סיפורי סבתא, סב-טקסט, קורות, רקורד, שיבה, זהב) מועדון למפגש ולימוד, שתורם איכויות של דיאלוג והשכלה לטובתם של הזקנים עצמם, וגם לטובת הילדים והמורים בבית הספר:

 
1) ראשית, לטובת הזקנים: 

יפתחו מועדוני תרבות ומפגש חברי, עם סרטים והרצאות, חוגים ותמיכה לאותה קבוצה של פנסיונרים מהישוב והשכונות הקרובות לביה"ס, ממש כפי שזה קיים היום ממילא בבתי אבות ומועדונים לגיל הזה, רק הפעם – בתוך תחום בית הספר. מה נרוויח בכך? הילדים והנערים וצוות המורים יתרמו מיכולותיהם, שיחותיהם, שמחתם ויוזמתם לאותם זקנים, בכל מיני צורות. למשל, ילמדו אותם שימושי מחשב, יחברו אותם לרשת החברתית ולכל מיני סוגי תמיכה שאפשר להציע דרכה, יעשו סרטי ביוגרפיה על חייהם, ראיונות מפורטים על ניסיונם וחכמת חייהם, יחגגו איתם ימי הולדת וחגים, יגיעו לעיתים לבתיהם לעזרה טכנית או להפגת בדידות, יזמינו אותם להשתתף בטיולים ובשעורי בית הספר שיעניינו אותם כחלק מהכיתות הרגילות, כתלמידים מן המניין בכיתה רב-גילאית. במועדוני 'חכמת חיים' יתקיימו בתי מדרש משותפים ליהדות וספרות ודיונים על שאלות החיים, כולל תוך קריאה משותפת של ספרים ועיתונים, ודיון מתמשך על הכתבות והידיעות בעיתונות. המורים שכבר ממילא בסביבה יעבירו שעורים וחוגים לזקנים בתחומי קולנוע, אמנות, ספרות, היסטוריה, משפט, פילוסופיה, כלכלה, מדע…), וכדומה. אפשר יהיה לפתוח חוג לשיחת-עיתונות יומית, מין בית מדרש או 'קפה-סוקרטס' ופרלמנט אקטואליה והחלפת דעות בין-דורית על ערכים סביב חדשות וכתבות בעיתון. אפשר יהיה להכין יחד מאכלים מסורתיים ומתכונים אהובים בחוגי בישול ואפיה, והכנת ארוחות משותפות, לעשות יחד עם הילדים גינה ועציצים, חוג תפירת בגדים, חוג אמנות והיסטוריה של האמנות, חוג ציור פיסול או נגרות, חוג צפייה בסרטים ושיחה עליהם, חוג האזנה למוסיקה, חוג שיחת נפש- פסיכותרפיה, תרפיה קבוצתית, זרמים בפסיכולוגיה וגישות רוחניות להתפתחות אישית, שיעורי 'ימימה' וסדנת ביוגרפיה, שיעור יוגה ויחסי גוף-נפש, שיעורי כלכלה, מציאת עבודה ופרנסת הבית, שיעורי זוגיות ומיניות ואתגריה ובניית יחסים במשפחה, עם סיפורים אישיים של הזקנים על ניסיון חייהם, אפשר ללמוד גיאוגרפיה של ארצות שונות עם אותם זקנים שמכירים וחיו שם בעצמם, ועוד ועוד כיד הדמיון. 

כדאי לציין שגיל הילדים יכול להיות של כיתות בית ספר יסודי או נערים בתיכון, כל גיל ואפשרויותיו. המפגש עם הזקנים יקבל אופי שונה אמנם בהתאם לגיל, והוא פותח כיווני תקשורת, יצירה ופעילות מותאמים, שישמחו את שני הצדדים. הפלטפורמה תהיה זמינה ונגישה למערכת יחסים בין-דורית ענפה, ומכאן והלאה הכול בהתאם ליוזמות היצירתיות בבית הספר. הזקנים לא יהיו במקום מבודד אלא בסביבה צעירה ודינאמית, 'בחזרה בבית הספר', מוקפים בפעילות ושמחת הצעירים, מוקפים באהבה והזדמנויות לקשרים אנושיים עם הנערים והילדים ועם המורים. 

2) התרומה לילדים ולמורים: הזקנים יוכלו לתרום המון לבית הספר, לצוות המורים ובייחוד לילדים עצמם. הם ימחישו בחזרתם לבית הספר את חשיבות הקשר הבין דורי וחשיבות הספר וההשכלה בכל הגילאים. הם יביאו לבית הספר את ישוב הדעת, הנינוחות והייחודיות של הגילאים המבוגרים, כל אותן איכויות מופלאות של סבים וסבתות. הזקנים יוכלו לשמש כתומכים רגשיים ומלווים, 'שירותי סבאות' (על משקל כבאות) לילדים שזקוקים ליותר שעות חום ותשומת לב שאין למורים העמוסים זמן להקדיש להם. הם יהיו לילדים בבית הספר מה שסבא וסבתא יכולים להיות בבית המשפחה, גורם רך יותר, מפנק, עם ניחוח וקצב שונה, עם זמן הקשבה ועצות כעזר למורים העמוסים וליועצים החינוכיים, עם סיפורים היסטוריים מ'פעם' מניסיון אישי. הם יוכלו לפנות זמן למשחקי שולחן, לעזרה בשיעורי בית וקריאה של ספרים לילדים הקטנים, 'שעות ליטוף' ושיחות על קשיים בבית ועם ההורים ולשוחח על דרכי החיים וערכי חיים מתוך ניסיונם העשיר. הם יהיו 'מספרי הסיפורים' של השבט  (זה מאפשר לתת פירוש נחמד למשפט הקשה "חוסך שבטו-שונא בנו": שבטו, הכוונה 'סיפורי השבט', מי שמונע וחוסך את סיפורי השבט שלו מהדור הבא, כלומר סיפורי המשפחה וניסיון החיים של 'השבט' והעם בדורות קודמים… ).

אנו מציעים כאן מבנה גילאי משולש (ילדים, מורים, סבים), מבנה קהילתי-משפחתי בריא ואורגני הרבה יותר מהמבנה הנוכחי בבית הספר, שכרגע מתפקד יותר מדי פונקציונאלי, משימתי ומתוח ביחסים בין הילדים ובין המורים. האינטראקציה הבין-דורית היא יקרה מפז, ואנו יודעים את חשיבותה ממשפחות עם נוכחות סבים, וכן מהספרות ומהקולנוע, אלא שבשל תנאי החיים והתפרדות המשפחה והחמולה של פעם, לא לכל הילדים יש כיום הזדמנות לחוות סבאות קרובה כזאת. אנו רואים בעיני דמיוננו איך מגמה כזאת משנה את פני בתי הספר בארץ, תומכת ומעצימה את כל המעורבים בה (אפשר להזמין לפעילויות המשותפות של 'חכמת חיים' גם הורי-תלמידים פנויים שיש להם זמן פנוי ומעוניינים בבתי מדרש רב גילאיים כאלה). אולי צריך יהיה לתגמל באופן כלשהו פנסיונרים שיגיעו לכך בשנים הראשונות, עד שכולם ירגישו שזה מתגמל בפני עצמו ללא צורך בעידוד נוסף, וגם בוודאי לתגמל במשכורת מורים שייטלו חלק בהוראה לזקנים, כתוספת שעות הוראה. אבל על כל מיני סוגיות מעשיות ממין זה, בהמשך. 

כל טוב, צוות אלול, ירושלים

Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

כתיבת תגובה

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: צוות אלול
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום, אנחנו קבוצת אומנים המשתפים פעולה למען שלום ישראלי–פלסטיני ויהודי-ערבי, והחלטנו לחקור ארגוני שלום דיאלוג והידברות שמחוץ למעגל המוכר לנו. קיבלנו עלכם המלצה חמה, כאירגון המציע דרכים מקוריות למפגש בין חילוניים ודתיים, ונשמח לשמוע מה תוכלו לתרום לנו מניסיונכם.

לקריאה »

שאלה: שלום, אני רבקה מקבוצת הסטודנטים לאמנות שלמדו השבוע עם מנחה מאלול. רוצים להודות לכם, היה מאוד מעניין ורלוונטי לאומנים הצעירים, ולבקש הרחבות שנוכל לשלוח להם (המנחה רמז לכל-מיני כיוונים…). אז אפשר עוד כמה מילים ממכם על הקשר בין רשב'י לעולם האמנות והיצירה המודרני? מלכתחילה לא הייתי מעלה זאת על דעתי, היה נראה לי שאלה עולמות שונים לגמרי, אבל השיחה פתחה לכולנו את התיאבון… תודה, רבקה

לקריאה »

שאלה: שלום למרכז להתחדשות יהודית 'אלול'! שמי אלי פרוינד, סטודנט להיסטוריה, וקראתי לאחרונה כמה מאמרים של אחד העם בקובץ 'על פרשת דרכים'. אני די מזדהה עם דבריו וניתוחיו (נראה לי שאתם ממש מממשים את דרכו ושאיפותיו, לא? תקנו אותי אם אני טועה). יחד עם זאת אני מעריך לא פחות הוגים ומנהיגים ציוניים אחרים, שהובילו זרמים שנחשבים מנוגדים ואף סותרים ממש לזרם 'הציונות הרוחנית-תרבותית' של אחד העם. כ'מרכז להתחדשות יהודית' אשמח לשמוע מה דעתכם, האם הרצל ו'הציונות המדינית' נמצא בניגוד עקרוני ובסתירה מובהקת לאחד העם? או אולי אלה רק הבדלי דגשים בתנועה משותפת? האם משה לילינבלום או אוסישקין ורופין ו'הציונות המעשית' בה דגלו הם בניגוד חזיתי לאחד העם ? והציונות הדתית? והציונות הסוציאליסטית? והציונות הלאומית הרויזיוניסטית? עד כמה הזרמים האלה ממש סותרים אחד את השני ? ממתין לתשובתכם, תודה.

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.