שיבה מאוחרת 1

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

מבוא: מה הם החובות של בני זוג אחד כלפי השניה? מה הן הזכויות? ומה אם חשקה נפשו אל אחד מהם בתורה? האם תורה עומדת מעל הזוגיות? ומה אם מישהו נוסע לתקופה ארוכה? כיצד זה משפיע על המשפחה? האם ואיך כדאי לחזור אחרי שנות היעדרות?

קהל יעד: מבוגרים

שאלת פתיחה: תנו שלוש עצות לזוג צעיר לשמירת הזוגיות

מקור מספר 1

[…] שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. יא וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה, לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. 

שמות פרק כא 

שאלות:

  1. בידקו מה המצוות הללו ובאיזה הקשר נאמרו.
  2. מה דעתכם על הבחירה דווקא באלמנטים הללו?

מקור מספר 2

אסור לאדם למנוע את אשתו עונתה; ואם מנע כדי לצערה, עבר בלא תעשה של תורה, שנאמר "שארה כסותה ועונתה, לא יגרע" (שמות כא,י). ואם חלה או תשש כוחו, ואינו יכול לבעול, ימתין שלושה חודשים, עד שיבריא, שאין לך עונה גדולה מזו. ואחר כך, או ייטול ממנה רשות, או יוציא וייתן כתובה.

משנה תורה, רמב"ם, הלכות אישות, פרק יד

שאלות:

  1.   מה משמעות שלוש המצוות הללו? האם הייתם מציעים כיום להגדיר חובות אחרות של האיש לאישתו?
  2. האם צריכה להיות הדדיות ושוויון ודמיון מלא בין חובות הגברים והנשים? או שלא, כיוון שהם שונים בצרכיהם? מדוע לדעתכם אין 'מצוות עונה' גם לגברים?

מקור מספר 3

תדירות יחסי אישות, על פי התלמוד:

התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות [נשותיהם] שלושים יום.
הפועלים שבת אחת. [שבת – שבוע]. העונה האמורה בתורה:
הטַיּילים [עשירים בעלי זמן פנוי] בכל יום, והפועלים שתיים בשבת [בשבוע], והחַמָּרים אחת בשבת, הגַמָּלים אחת לשלושים יום, הספנים אחת לשלשה חודשים.  דברי ר' אליעזר.

אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כר' אליעזר.
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה ב' וג' שנים שלא ברשות [נשותיהם].
אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה, ועבדי עובדא בנפשייהו [ועשו מעשה בנפשם. משפט דו משמעי: א. עשו מעשה לפי רצונם. ב. עשו מעשה והתחייבו בנפשם.]

מסכת כתובות ה' [דף סב,ב]

שאלות:

  1. מה דעתכם על טווחי הזמן המוצעים בקטע? 
  2. האם זוגיות יכולה "לשרוד" היעדרות ממושכת של אחד מבני הזוג?

מקור מספר 4

 אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן – כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה [תשמיש]- הווין [=יהיו] לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב:  "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם" [דברים א, יג] וכתיב: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים" ואילו נבונים לא אשכח ואילו גבי [=אצל] לאה כתיב: "ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך" [בראשית ל, טז]  וכתיב  "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם" [דברי הימים א יב, לג] 

תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק, עמוד ב

שאלות:

  1. איזו גישה נוקט הקטע לגבי אקטיביות נשית בעינייני מיניות?
  2. מה ניתן ללמוד מהקטע הזה?

מקור מספר 5

ואת הנשמה המתוקה שלי

היחידה שמדליקה אותי

ואיתך אני כל העולם

ואיתך אני כל היקום

בלעדייך אני חצי בן אדם

בלעדייך אני בעצם כלום

לכל אחד יש, עוזי חיטמן (מילים), שלומי שבת (לחן). מתוך הדיסק "רק איתך", ליאור נרקיס, הד ארצי (2000)
© זכויות יוצרים שמורות למחבר ולאקו"ם http://www.acum.org.il/

שאלות:

  1. איזו תפיסה מייצג השיר ביחס לזוגיות? 
  2. מה דעתכם על תפיסה זו? האם היא רומנטית? האם היא חיובית בעיניכם? מה ההשלכות שלה?
Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: צוות אלול
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום למרכז להתחדשות יהודית 'אלול'! שמי אלי פרוינד, סטודנט להיסטוריה, וקראתי לאחרונה כמה מאמרים של אחד העם בקובץ 'על פרשת דרכים'. אני די מזדהה עם דבריו וניתוחיו (נראה לי שאתם ממש מממשים את דרכו ושאיפותיו, לא? תקנו אותי אם אני טועה). יחד עם זאת אני מעריך לא פחות הוגים ומנהיגים ציוניים אחרים, שהובילו זרמים שנחשבים מנוגדים ואף סותרים ממש לזרם 'הציונות הרוחנית-תרבותית' של אחד העם. כ'מרכז להתחדשות יהודית' אשמח לשמוע מה דעתכם, האם הרצל ו'הציונות המדינית' נמצא בניגוד עקרוני ובסתירה מובהקת לאחד העם? או אולי אלה רק הבדלי דגשים בתנועה משותפת? האם משה לילינבלום או אוסישקין ורופין ו'הציונות המעשית' בה דגלו הם בניגוד חזיתי לאחד העם ? והציונות הדתית? והציונות הסוציאליסטית? והציונות הלאומית הרויזיוניסטית? עד כמה הזרמים האלה ממש סותרים אחד את השני ? ממתין לתשובתכם, תודה.

לקריאה »

שאלה: לבית מדרש אלול ברוכים תהיו! עוקבת אחרי פועלכם, מכירה ומוקירה, ולכן פונה. אני לומדת עכשיו באוניברסיטה בחוג לחינוך יהודי, ובמסגרת אחד השיעורים למדנו את האגדה המעניינת ממסכת קידושין (קידושין דף כ"ט), אגדה מסתורית קצת, על רב אחא בר יעקב ובנו. נתנו לנו לקרוא את פרשנותו של שמואל שטח באתר דעת, ולמרות שהוא נותן הסבר יפה, אני לא מסתפקת בזה, 'דעתי אינה נוחה', כמו שאומרים… אני מחפשת עוד כיוונים ונקודות מבט על הסיפור, ובגלל שמכירה את העיסוק היצירתי שלכם בחז"ל אשמח אם תוכלו להתייחס ולהעשיר אותי… בתודה, מאיה בודניק-עשור

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.