שיבה מאוחרת 2

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
Print Friendly, PDF & Email

קהל יעד: מבוגרים

מקור מספר 1

כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. 

בראשית א, כו-כח

שאלה:

האם פרו ורבו היא מצווה או ברכה?

מקור מספר 2

[ו] לא ייבטל אדם מפרייה ורבייה, אלא אם כן יש לו בנים.  בית שמאי אומרין, שני זכרים; ובית הלל אומרין, זכר ונקבה, שנאמר "זכר ונקבה, בראם" (בראשית ה,ב).  נשא אישה, ושהת עימו עשר שנים, ולא ילדה–אינו רשאי ליבטל.  גירשה, מותרת להינשא לאחר; ורשאי השני לשהות עימה עשר שנים.  ואם הפילה, מונה משעה שהפילה.  האיש מצווה על פרייה ורבייה, אבל לא האישה; רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר, "ויברך אותם, אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו" (בראשית א,כח).

משנה יבמות, פרק ו, משנה ו

שאלות:

  1. מה עמדת המשנה ביבמות לגבי הקשר בין זוגיות ומצוות פריה רביה?
  2. ידוע שלרבי מלובביץ' ורעייתו לא היו ילדים. כיצד לדעתכם הסתדרו עם המצווה הזו?

מקור מספר 3

דרש בן עזאי: כל מי שהוא מבטל פריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דמים וממעט את הדמות [דמות האל]. מאי טעמיה [מה טעמו]? "שופך דם האדם [באדם דמו ישפך]". מפני מה? "כי בצלם אלהים [עשה את האדם]…" ומה כתיב אחריו "ואתם פרו ורבו". אמר לו ר' אלעזר בן עזריה: נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש – ולא נאה מקיים! אמר לו: אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקיים העולם באחרים.

(בראשית רבה לד; יבמות סג ב).

שאלות:

  1. מה טוען בן עזאי? האם הוא צודק? מה הייתם עונים לו?
  2. האם יש לבן עזאי מקבילים/ות עכשוויים?

מקור מספר 4

כי הוו מקלעי [כאשר היו מזדמנים] ר' ישמעאל בר' יוסי ור' אלעזר בר' שמעון בהדי הדדי [ביחד], הוה עייל בקרא דתורי בינייהו [היה יכול צמד שוורים להיכנס ביניהם תחת כריסם] ולא הוה נגעה בהו [ולא היה נוגע בהם], כיון שהיו שמנים מאד.

ומספרים, אמרה להו ההיא מטרוניתא [להם גבירה רומאית אחת]: בניכם אינם שלכם, שמפני גודל כריסכם ודאי אינכם מסוגלים להזקק לנשיכם. אמרו לה: שלהן (כרסן של נשינו) גדול משלנו. אמרה להם: כל שכן שאין הדבר אפשרי לכם. איכא דאמרי הכי [יש אומרים שכך] אמרו לה: "כי כאיש גבורתו" (שופטים ח, כא), כלומר, כל אברינו מגודלים בהתאם לגודל כריסנו. איכא דאמרי, הכי [יש אומרים שכך] אמרו לה: אהבה דוחקת את הבשר.

ושואלים: ולמה להו לאהדורי [להם להשיב] לה על שאלה מחוצפת ומטופשת כזו? והא כתיב [והרי נאמר] "אל תען כסיל כאיולתו פן תשוה לו גם אתה" (משלי, כו, ד)! ומשיבים: זה שהשיבו לה הוא משום שלא להוציא לעז על בניהם, שאם לא היו עונים הרי היו כמסכימים לדבר, ונמצא שבניהם ממזרים, ולכן הוצרכו לענות.

תלמוד בבלי, בבא מציעא פד

שאלות:

  1. מה לדעתכם הסיבה שקטע זה נכלל בתלמוד?
  2. לו הייתם העורכים, האם הייתם מכניסים תיאור ושיחה כזאת לתלמוד?
Print Friendly, PDF & Email
צוות אלול

צוות אלול

צוות בית המדרש אלול

נשמח לתגובות

קהל היעד: כלל הקוראים
נכתב על ידי: צוות אלול
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים. 

שתפו

פוסטים נוספים בנושא

שאלה: שלום, כבית מדרש ללימוד משותף דתי-חילוני, בית מדרש שעוסק הרבה במחלוקות ובדרכים נכונות ופסולות של דיאלוג, אני רוצה את עזרתכם בלהבין משהו לקראת שיעור שאני מכינה. אני מדברת על הסיפור התלמודי המפורסם על המפגש בין רבי יוחנן וריש לקיש (בבלי בבא מציעא, דף פ"ד ע"א): מה יש לרבי יוחנן כל כך להיעלב? כל כך להתעצבן? ריש לקיש קיבל העלבה הרבה יותר חמורה בכך שרבי יוחנן הזכיר לו את ימיו כשודד והתייחס אליו כרבי של שודדים. מה יש לרבי יוחנן כל כך לכעוס, לגרום למותו של ריש לקיש, להתעלם מתחנוני אחותו? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם בעניין. תודה, שירה.

לקריאה »

שאלה: שלום לכם בית מדרש אלול. אני שומעת עליכם דברים מאוד טובים מחברה שלי שלומדת אצלכם, ולכן אשמח לעצתכם. אני לומדת עכשיו 'ליווי רוחני' של חולים, תחום חדש יחסית בארץ. הייתי מעוניינת להוסיף למפגשי השיחה והתמיכה עם החולים גם סיפורים ממורשתנו היהודית. האם תוכלו להמליץ לי על משהו? בברכה, והמשיכו בדרככם זו! איילת סבו-עמר, חיפה

לקריאה »

שלחו שאלה

הרשמו לניוזלטר שלנו

באפשרותכם להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל בדיוור ישיר עדכונים. אנו לא מפיצים את כתובות הדואר לגורמים נוספים ועושים בהם שימוש אך ורק לפרסומים של העמותה.