שאלה: שלום, אנחנו קבוצת אומנים המשתפים פעולה למען שלום ישראלי–פלסטיני ויהודי-ערבי, והחלטנו לחקור ארגוני שלום דיאלוג והידברות שמחוץ למעגל המוכר לנו. קיבלנו עלכם המלצה חמה, כאירגון המציע דרכים מקוריות למפגש בין חילוניים ודתיים, ונשמח לשמוע מה תוכלו לתרום לנו מניסיונכם.

תשובה: שלום וברכה לכם. עניין הדיאלוג עם 'האחר' אכן מאוד חשוב ומרכזי עבורנו, אך אנחנו מאמינים שהדיאלוג בינינו יהיה שטחי מדי ולא פורה אם הוא לא יתווסף לדיאלוג בינינו ובין יצירות התרבות הגדולות והעשירות של העבר, דת, ספרות, אמנות, פילוסופיה, בינינו ובין האמונות ותפיסות העולם שחורגות הרבה מעבר לאופק המפגש העכשווי בין הזהויות וההשקפות בימינו. […]

שאלה: שלום, אני רבקה מקבוצת הסטודנטים לאמנות שלמדו השבוע עם מנחה מאלול. רוצים להודות לכם, היה מאוד מעניין ורלוונטי לאומנים הצעירים, ולבקש הרחבות שנוכל לשלוח להם (המנחה רמז לכל-מיני כיוונים…). אז אפשר עוד כמה מילים ממכם על הקשר בין רשב'י לעולם האמנות והיצירה המודרני? מלכתחילה לא הייתי מעלה זאת על דעתי, היה נראה לי שאלה עולמות שונים לגמרי, אבל השיחה פתחה לכולנו את התיאבון… תודה, רבקה

תשובה: שלום רבקה, תודה על ההזמנה למפגש. שולח לך מחשבה נוספת, בעקבות הלימוד על רשב'י במערה. אם תרצי תשתפי את הסטודנטים ונשמח לשמוע את תגובותיהם.  קראנו עם האומנים הצעירים את סיפור רשב'י במערה, וכיצד הוא ובנו נכנסים אליה כהתנגדות ודחייה והסתגרות מהעולם המאוס בו חיו, עולם הנשלט ע'י התרבות והדיכוי הרומאי, ואחר כך כיצד הם יוצאים […]

שאלה: שלום למרכז להתחדשות יהודית 'אלול'! שמי אלי פרוינד, סטודנט להיסטוריה, וקראתי לאחרונה כמה מאמרים של אחד העם בקובץ 'על פרשת דרכים'. אני די מזדהה עם דבריו וניתוחיו (נראה לי שאתם ממש מממשים את דרכו ושאיפותיו, לא? תקנו אותי אם אני טועה). יחד עם זאת אני מעריך לא פחות הוגים ומנהיגים ציוניים אחרים, שהובילו זרמים שנחשבים מנוגדים ואף סותרים ממש לזרם 'הציונות הרוחנית-תרבותית' של אחד העם. כ'מרכז להתחדשות יהודית' אשמח לשמוע מה דעתכם, האם הרצל ו'הציונות המדינית' נמצא בניגוד עקרוני ובסתירה מובהקת לאחד העם? או אולי אלה רק הבדלי דגשים בתנועה משותפת? האם משה לילינבלום או אוסישקין ורופין ו'הציונות המעשית' בה דגלו הם בניגוד חזיתי לאחד העם ? והציונות הדתית? והציונות הסוציאליסטית? והציונות הלאומית הרויזיוניסטית? עד כמה הזרמים האלה ממש סותרים אחד את השני ? ממתין לתשובתכם, תודה.

תשובה: שלום אלי, תודה על פנייתך. ראשית לשאלתך, האם אנו בבימ'ד אלול מגשימים כיום את חזונו של אחד העם?  אלול כמרכז רוחני 'אחד העמי'? אמנם רבים יסכימו עם כך, ואכן הדגש שלנו על לימוד, על הדיאלוג עם מכלול 'ארון הספרים היהודי', הדגש על עיסוק בתרבות ורוח, מסמנים אותנו כקשורים באופן הדוק לחזון הביאליקאי-אחד-העמי של התחדשות […]

שאלה: לבית מדרש אלול ברוכים תהיו! עוקבת אחרי פועלכם, מכירה ומוקירה, ולכן פונה. אני לומדת עכשיו באוניברסיטה בחוג לחינוך יהודי, ובמסגרת אחד השיעורים למדנו את האגדה המעניינת ממסכת קידושין (קידושין דף כ"ט), אגדה מסתורית קצת, על רב אחא בר יעקב ובנו. נתנו לנו לקרוא את פרשנותו של שמואל שטח באתר דעת, ולמרות שהוא נותן הסבר יפה, אני לא מסתפקת בזה, 'דעתי אינה נוחה', כמו שאומרים… אני מחפשת עוד כיוונים ונקודות מבט על הסיפור, ובגלל שמכירה את העיסוק היצירתי שלכם בחז"ל אשמח אם תוכלו להתייחס ולהעשיר אותי… בתודה, מאיה בודניק-עשור

(המאמר כאמור באתר דעת, באינטרנט. שם המאמר: רב אחא בר יעקב ובנו.  גאווה ולימוד תורה על רקע יחסים בין אב לבנו. עיון במדרש, בבלי מסכת קידושין דף כ"ט המחבר: שמואל שטח.  מתפרסם לראשונה באתר דעת תשס"ו • 2006 )  תשובה: מאיה שלום, לא הבנו מדוע 'לא נחה דעתך' (ביטוי יפה ורב משמעות) והאם היה עניין […]

לימוד, מפגש ויצירה / גיא גרדי

"תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַהוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶתוַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַהֵשַׁבְתִּי לוֹאַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִיבָּרוּךְ הַבָּא"  אווה קליפי על שלוש רגליים ניצבת הפעילות שלנו באלול: לימוד, מפגש ויצירה. מפגש בין שונים מאיר באור חדש את הלימוד ואת היצירה. מפגש כזה נכנס מבעד לדלתות החסומות, חודר את שכבות ההגנה שאנו עוטים […]

המתנה פעילה לאור / נעמה פלסר

לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי – עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם! עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא. הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עַשַׂאָן לְאֵלּוּ […]

נושאי הלפידים / בשמת חזן

"אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים. זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר – יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ לָאוֹר וְיָבוֹא!…" מילים: אהרון זאב | לחן: מרדכי זעירא נושאי הלפידים משלבים שני אלמנטים מהותיים מתוך חג החנוכה – האור והגבורה. דווקא בזמנים של קורונה השאלה הזו של מנהיגות שזורעת אור באפלה מעניינת כל […]

כמה מילים על חנוכה ואור/ חוה פנחס-כהן

סדנת הכתיבה בהנחייתה של חוה פנחס-כהן בבית מדרש "אלול", לא הפסיקה לרגע את  הפעילות שלה בכל זמן הקורונה מתוך הבנה שלמרות שהעולם סביב עצר את פעילותו,  אנחנו ממשיכים לכתוב, אך לא רק הכתיבה, אלא הכתיבה על הכתיבה בתקופה שונה  ומאתגרת מתמיד. הסדנה פתוחה לשירה ולפרוזה, שתיהן אחיות באומנויות המילה,  ומתייחסות לעולמו של הכותב בעת הזאת. […]

שאלה: השלום והברכה לכם, אני חרדי, מברר כיום ומחפש דרכים פתוחות יותר ליהדות. שמעתי על בית מדרש אלול שהוא ארגון משותף דתי-חילוני ללימוד תורה משותף. האם זה אומר שהוא מתאים גם לחרדים? האם יש בפועל חרדים השותפים ללימוד ולפעילות שלכם, והאם עקרונית זה גוף שמתאים להם ושהם מתאימים לו?

תשובה שלום רב,  שמחים על התעניינותך, נענה בקיצור על אלול ובהמשך נצרף תכתובת 'אלולית' לדוגמא, כדי לסבר את האוזן ולהבין את סוגי השיחה האופייניים אצלנו, במקרה הזה דווקא על טקסט של יהודי 'חופשי' ביחס לחרדים. ואתה מוזמן להרים טלפון ולשוחח בהרחבה.  אלול הוקם מלכתחילה כאירגון פלורליסטי ללימודי יהדות, כשהכוונה במילה 'פלורליסטי' היא 'מגוון', רב-גוני, המאפשר […]

שאלה: בכבוד רב ראיתי לנכון לפנות אליכם בשאלה, וברשותכם אערוך השוואה עם תשובות שאני מקבל מישיבות שונות, חלקן ישיבות מקובלים וקדושים שכל עולמם בתורת הסוד, חכמת הזהר והאר'י זיע'א, כתבי הרמח'ל והגר'א. וכן ממשפחת קפאח הבקיאים ב'מורה נבוכים למורנו הרמב'ם, ועוד תשובות שאקבל אם ירצה השם מכמה חכמי אקדמיה בארצנו. ובמה הדברים אמורים? לגבי מרחבי הפירוש של כתבי הקודש, וטווח האפשרויות שבידינו לדרוש ולהבין עומקם. האם שערי מדרש לא ננעלו מעבר למידה מסויימת? ומהו גבול המדרש, עד כמה אפשר לתת לו לפרוש כנפיים, שמא ירחיק נדוד?

תשובה כיבדתנו בשאלה רחבה מארץ ועמוקה מני ים, ואמרי ליה כהליכה בפרד'ס. נאמר לך בכנות, איננו בטוחים שהבנו את כוונתך בדיוק, השאלה תלויה ועומדת ללא פירוט וללא הבהרה של עיקר הצורך. בכל אופן, משהו נאמר, ואתה מוזמן להמשיך ולדייק שאלתך, שמא לא הבנו אותך כראוי. מאופן השאלה אנו מסיקים שאתה עצמך יהודי למדן ובקי, ואין […]

שכנות: בית משותף. דף לימוד 4

בניין שלם – סדרת דפי לימוד בנושא שכנות קהל יעד: מבוגרים מקור 1 א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יי, לִרְאֹת […]

שכנות: פרטיות ודאגה. דף לימוד 3

בניין שלם – סדרת דפי לימוד בנושא שכנות קהל יעד: מבוגרים מקור 1 נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:  אבות א ז אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. […] רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב.  אבות ב ט מיהו שכן רע? ומיהו שכן טוב? מקור […]

שכנות: גבולות. דף לימוד 2

בניין שלם – סדרת דפי לימוד בנושא שכנות קהל יעד: מבוגרים מקור 1 מתוך: שטיסל, עונה שלישית, יוצרים: יהונתן אינדורסקי, אורי אלון, YES מה משמעות הגבולות בין שכנים?  האם אתם מכירים סיפורים אישיים על סכסוכי שכנים על גבול?  האם גבולות בין שכנים חשובים לשכנות טובה, או דווקא להפך? מקור 2 משנת השותפיןהַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר,בּוֹנִין […]

שכנות: פתיחה. דף לימוד 1

בניין שלם – סדרת דפי לימוד בנושא שכנות קהל יעד: מבוגרים מקור 1 קרובים קרובים, רשות השידור מה המילה שכנות מעוררת בכם?  איזה זכרון חזק יש לכם הקשור לשכן או שכנה?  שוחחו בינכם על ההבדל בין הסיפורים השונים: מי שגדל\ה בעיר, ומי שגדל\ה בכפר. האם הדלת היתה יותר פתוחה או יותר סגורה? מקור 2 וְנָתַתִּי […]

שאלה: שמי מנחם אורן, מנהל בית אבות 'הזהב' בבאר שבע. היה לי קשר עם בית מדרש אלול בעבר, והבנתי שיש לכם 'קהילות לומדות' ברחבי הארץ, לא רק במרכז בירושלים. אני רוצה לשאול על אפשרות לפתוח אצלנו קבוצת לימוד מקורות יהודיים, בהנחייתכם, ונראה לי שיש לכך ייתכנות יפה. אוסיף בהזדמנות עוד משהו שמטריד אותי, ונראה אם הוא נוגע לכם איכשהו (כבר למדתי בחיי שכדאי לשתף במחשבות, בבחינת 'שלח לחמך', ולפעמים נפתחים שערים וחיבורים שלא פיללת). זה נוגע לקשרים בין שוכני מוסדות הגיל השלישי ובין גילאים אחרים בחברה שלנו: יש לי ארבעה ילדים, שניים בתיכון ושניים ביסודי, ואני נותן דעתי על כך שמערכת החינוך בבית הספר הישראלי לא מוצאת לנכון להפגיש בין הילדים לבין דור הזקנים המלא כרימון שאני פוגש בבית האבות. כאילו שני 'עמים' שונים חיים ללא אינטראקציה ביניהם, וזה חבל מאוד. נראה לי שארגוני תרבות, חינוך והתחדשות יהודית כמו שלכם יכולים אולי להציע משהו בכיוון זה… תודה, מנחם.

תשובה: מנחם שלום וברכה! קודם כל לגבי הבקשה שלך לפתוח קבוצה בבית האבות, אנחנו אכן פותחים קבוצות לומדות כאלה, בהתאם לתנאים מסוימים. זה דורש בדיקה בינינו של הבקשה והצרכים, כמות המתעניינים, והסדרי התשלום. נהיה בקשר. ולגבי התהיות שלך ותחושת הצורך בקשר משמעותי בין הדורות בחברה הישראלית, זה אכן 'שלח לחמך' ממש בזמן ובמקום הנכון! אנחנו […]

שאלה: השלום והברכה לעמותת אלול המהוללה והזכורה לטוב (או בית מדרש אלול?), למדתי אצלכם 'בבית מדרש למורים' לפני שנים, אז מקווה שהגעתי עם הבקשה למקום הנכון… אני בצוות הכנת אירועים בבית ספר תיכון (במבשרת ציון), ולקראת יום ירושלים הקרוב רציתי להתייעץ, לשמוע על כיוונים לפעילות או ללמידה. ציינו בבקשה כמה רעיונות 'בקצירת האומר', בקיצור נמרץ ובכותרות בלבד, לא רוצה שתתאמצו להרחיב ולהסביר אם זה בכלל לא בכיוון מבחינתי. אם דברים מסויימים ידליקו אותי ואת הצוות נבקש הרחבה ונתקדם, אולי אפילו נשתף פעולה ונבקש ממכם להוביל, לארח וכד'.

תשובה: אנחנו שמחים על הפנייה, ועל הזכרונות הטובים שלך מבית המדרש למורים. על פי בקשתך העלנו כאן רשימת רעיונות ופעילויות ממש בקיצור, ואם תבקשי אפשר לפרט. 1) סיור, לימוד, חוויה במרכז העיר / בעקבות מנהיגים ואנשי רוח ו'נביאים' בעיר: מהשוק דרך רח' הנביאים ורח' הרב קוק דרך מדרחוב בן יהודה, עד לנחלת שבעה, ימין משה […]

שאלה: שלום לצוות בית מדרש אלול, האם ראיתם את המכתב שנשלח אליכם מעיריית ירושלים, על כל מה שקורה בה ומתחדש בנושאי תרבות, על תוכניות ודברים שקשורים גם להתחדשות יהודית? נשמח לתגובתכם, ונשמח לרעיונות נוספים לשיפור. המשיכו בפועלכם המבורך, מזכירות העירייה

תשובה: למזכירות עיריית ירושלים, שלום,  מחזירים מכתב מצוות בימ"ד אלול. שימו לב, אחרי הפיסקה הראשונה אתם הולכים להיות מופתעים…קודם כל קראנו את מה ששלחתם לנו על פעילות התרבות של העירייה, ואנו שמחים ושותפים לחשיבות שאתם רואים בקידום ושמירה על הערכים היהודיים של הציבור היהודי-ציוני החופשי והדתי הציוני הליבראלי, ולא רק של הציבור החרדי. לגבי רעיונות […]

שאלה: הי, שמי ירון כהן, מקדימה, אני מחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה ושמעתי מחבר על בית מדרש אלול, שבאמת מאוד מסקרן אותי להכיר, ואולי אפילו ללמוד בו. אני חילוני, וחשוב לי שלא תהיה אווירה של 'הדתה' במפגשים כמו שלכם, שגם חילוניים כמוני יוכלו להרגיש 'בבית'. האם זה אפשרי? האם הדתיים לא נותנים את הטון ומגדירים את הסגנון? אשמח לדעת איך נראה יום לימוד בבית המדרש, סתם דוגמה מהשבוע למשל. (רק לקבל מושג: אצלכם הנשים לומדות יחד עם גברים? גם נשים אורתודוכסיות וגברים דתיים אורתודוכסים? זה נחשב צנוע מספיק עבורם? מה בכלל היחס לשוויון האישה בבית המדרש שלכם?)

תשובה: שלום ירון, שמחים על השאלה. נראה שאתה מאוד נמשך ללימוד המקורות היהודיים המסורתיים, ויחד עם זאת בתור חילוני מודע ועקרוני אתה רגיש לאיבוד מעמדך וזכויותיך השוות, חושש מה יהיה במפגש עם הדתיים, ודואג מיחסם לערכים שחשובים לך כליברל, כמו עקרונות סובלנות, כבוד ושוויון לחילוניים ולדרכם, שוויון האישה, וכדומה.  יודע מה? כפי שביקשת, ניתן לך […]

שאלה: שלום לכם, כמורה לתנך ותרבות ישראל בתיכון ממלכתי אני מבקש את עזרתכם בעצה ורעיונות (שמעתי עליכם המלצה מחבר למקצוע). אני מכין עכשיו לתלמידיי סמינר 'התנ"ך לא נח' לסיום התיכון, טרם החלטתי אם בשיתוף ודיאלוג עם תלמידים מבית ספר ממגזר דתי, או בשיתוף ההורים. בכל אופן מחפש בנרות רעיונות חדשים, כיצד להפוך את המפגש למשמעותי. מה אתם אומרים? יש רעיון? תודה מראש, ברוכים תהיו!

תשובה: אהלן, נשמח להיות לך לעזר בסיעור מוחות. אנחנו יכולים להמליץ על לימוד פסוקי תנ"ך עם הפעלות יצירתיות שאנחנו עצמנו העברנו בהצלחה רבה לקבוצה בבית מדרש אלול. נראה לנו שההפעלה תוכל לעניין אותך. מדובר בלימוד על 'הנביאים כאומני מחאה ופרפורמנס (אמנות מייצג)' .  מייד נפרט יותר, אבל קודם בכללי: הרעיון הוא לקרוא דוגמאות מהתנ"ך שבהם […]

שאלה: אני מחפשת נושא מעניין לערב לחודש אדר, או למשהו לקראת פורים במושב שלי. עשינו שנה שעברה ערב על פמיניזם והנשים במגילת אסתר, ובשנה לפני כן שוב משהו שקשור למגילה, מפגש עם מרצה על תולדות האנטישמיות (המן, עמלק…). בשנה שקדמה לה עשינו ערב הכנת מסיכות עם אומנית שהדריכה אותנו, והשנה נגמרו הרעיונות לוועדת תרבות… אולי יש לכם הצעה?

תשובה:  שלום וברכה, אדר באמת מחובר למגילת אסתר כמקור עיקרי של תכנים, כיוונים ופעילויות. אנחנו בבית מדרש אלול רואים את לימוד המגילה כמשהו שבהחלט יכול לחזור על עצמו מידי שנה בשנה, כמובן כל פעם עם הרחבות וכיוונים שונים ומגוונים. קודם כל היינו ממליצים לוועדת התרבות שלכם להכיר בעצמכם את המדרשים השונים והפירושים השונים שניתנו למגילה […]