בלוג

"תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַהוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶתוַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַהֵשַׁבְתִּי לוֹאַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִיבָּרוּךְ הַבָּא"  אווה קליפי על שלוש

לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי – עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי

"אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים. זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר – יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ לָאוֹר וְיָבוֹא!…" מילים: אהרון

סדנת הכתיבה בהנחייתה של חוה פנחס-כהן בבית מדרש "אלול", לא הפסיקה לרגע את  הפעילות שלה בכל זמן הקורונה מתוך הבנה שלמרות שהעולם סביב עצר את

אתמול בערב נאספנו למדורה עם כפר הסטודנטים של שכונת ארמון הנציב ולימוד משותף של אלול. יש משהו בישיבה סביב מדורה שמיד יוצר תחושה של קרבה

את גורדון הכרתי לראשונה ב'אלול'. בלומדנו את אחד מספרי התנ"ך, מנחה הקבוצה, גרא טוביה הזכור לטוב, הביא מכתב של גורדון ומתוכו דלה את הפנינה: "חושבים אנחנו

השנה היא שנתי הרביעית בקהילה לומדת גורדון – קבוצה שנתהוותה באלול מתוך הנחייתה ונוכחותה של נעמה שקד, חברתי ומורתי. אני נוהגת לשים נקודה לאחר כל מילה

קהילה לומדת גורדון  לצד הלימוד המתמשך כבר חמש שנים מתוך דבריו העמוקים והמכוננים של א"ד גורדון, צפות בקבוצה הלומדת התמודדויות עכשוויות –איך מקיימים מפגש חי ואינטימי

בבית המדרש המרכזי בירושלים שנת תש"פ החלה בדרך הקירבה, שעד כה נראתה לנו כמובן מאליו – מפגשי פנים אל פנים, לימוד בקבוצות קטנות, שירת בוקר ביחד

בבית, זמן קורונה. באופן מוזר ומסתורי יצא (לדיני ולי, כמנחי הקבוצה) שבחרנו ללמוד השנה דווקא את הנושא 'בית', בבית המדרש הירושלמי של אלול.ובאמת מתחילת השנה

"…רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים". [דברים ב' כ']הכנסתי לגוגל בשורת החיפוש את המלה "יקראו", ומיד זינק עלי גוגל, להוט לעזור, והשלים – "להם